<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער שני</h1>
<h2>דף מו.</h2>
חמשה דברים מעכבין את התפלה אע"פ שהגיע זמנה ואלו הן: טהרת ידים, וכסוי הערוה, וטהרת מקום התפלה, ודברים המטרידים אותו, וכוונת הלב טהרת ידים כיצד, צריך לרחוץ ידיו במים עד הפרק ואחר כך יתפלל. היה מהלך בדרך והגיע זמן תפלה ולא היה לו מים, אם היה בינו ובין המים ארבעת מילין, שהם שמנת אלפים אמה, הולך עד מקום המים ורוחץ ואחר כך יתפלל. היה יותר מיכן בינו ובין המים, מקנח בצרור או בעפר או בקורה ומתפלל. בד"א שהיו המים לפניו אבל אם היו לאחריו אינו חוזר אלא עד מיל, אבל אם עבר מן המים יותר ממיל, אינו חייב לחזור, אלא מקנח ידיו בצרור או בעפר ומתפלל. וכתבו הגאונים ז"ל דכי רחיק ממיא טפי מארבעת מילין ונפנה, מקנח בעפר וצרור ומתפלל.
